מתי באמת נכון לפנות לייעוץ - והאם חיכיתי כבר יותר מדי

אחת השאלות שאני מקבלת הכי הרבה היא: "גלית, מתי באמת כדאי לפנות? אולי נחכה עוד קצת?"

התשובה הקצרה: כמעט תמיד התשובה היא 'עכשיו'. הסיבה - מתחת.

המיתוס: צריך משבר כדי לפנות

יש מיתוס שטיפול הוא לאנשים בקצה. שצריך לחכות "לרגע הנכון". שאם עוד מתפקדים - עוד אין מצב שצריך עזרה.

זה הכי לא נכון שיש. דווקא הזמן הכי טוב לפנות הוא כשעוד לא במשבר. למה?

• כי המעורבות הרגשית פחותה - אפשר לעבוד מתוך עמדה של חופש, לא של הצלה
• כי הדפוס עוד טרי, לא בנה לעצמו עוד 5 שנות שכבות
• כי יש זמן לעבוד באיטיות ובדיוק, לא לכבות שריפות

שני הסימנים שאסור להתעלם מהם

90% מהנשים שאני פוגשת בדיעבד אומרות לי: "הייתי צריכה לבוא לפני שנה." כשאני שואלת מה היה לפני שנה - בדרך כלל זה אחד משני אלה:

1. את חושבת על המצב יותר ממה שאת עושה לגביו. אם לפני 6 חודשים את עוד לא חשבת על זה - והיום זה ראש הבוקר וראש הלילה - זה סימן. המוח לא ממציא בעיות. הוא מתריע על אמיתיות.

2. את משווה את החיים שלך לאחרים בצורה שמכאיבה לך. הכאב הזה - "למה היא ההיא, ואני זאת?" - הוא לא קנאה. הוא תזכורת מהנפש שלך שמשהו לא מתאים בחיים שלך. תזכורת שאם מתעלמים ממנה, היא מתעצמת.

חמישה סימנים פחות ידועים שכדאי להתייחס אליהם

מעבר לשני הראשיים, יש סימנים שקטים יותר שכדאי להקשיב להם:

1. את מתעוררת בלילה ולא חוזרת לישון - לא בגלל אירוע ספציפי, אלא בגלל "משהו".
2. את מבטלת מפגשים חברתיים בשבוע האחרון - יותר ממה שאת רגילה.
3. את אוכלת אחרת - יותר, פחות, או דברים שבדרך כלל לא.
4. את שותה כוס יין כל ערב - מה שלא היה לפני שנה.
5. את בודקת את הטלפון של בן הזוג - או רוצה לבדוק.

כל אחד מאלה לבד הוא לא דרמטי. שלושה מהם בו-זמנית - זה כבר משהו.

המשפט שמחזיק נשים מלפנות

המשפט הכי נפוץ שאני שומעת הוא: "אבל יש לי הכל, אז למה אני..."

זה בדיוק למה. כי החיים שלך לא נראים בעיה - אז את מרגישה אשמה שיש לך בעיה. והאשמה הזו - היא מה שמונע מהטיפול. וזה מה שמשמר את הדפוס.

מה לעשות אם את לא בטוחה

תקבעי שיחת היכרות. 15 דקות, חינם. אם זה לא בשבילך - נפרדנו בידידות. אם כן - חסכת לעצמך עוד שנה של "אולי".